Shmitta (sabbatical year)

הטקסט העברי בהמשך הדף למטה.

Summary of the discussions at Hod veHadar on Shabbat, Nov. 29. ‎

Some Core Torah texts on Shnat Hashmitta:‎
Exodus 23:10-11: Six years you shall sow your land and gather in its yield; but in the ‎seventh year, you shall let it rest and lie fallow. Let the needy among your people eat ‎of it, and what they leave, let the wild beasts eat of it. You shall do the same with ‎your vineyards and olive groves.‎ 
Leviticus 25: 1-7: And the Lord spoke to Moshe on Mount Sinai, “Speak to the ‎children of Israel, and say to them: When you come into the land that I give you, the ‎land shall observe a Shabbat of the Lord. For six years you may sow your field and ‎for six years you may prune your vineyard, and you may gather in its crop. But on the ‎seventh year, a complete rest shall there be for the land, a Shabbat for the Lord. Your ‎field you shall not sow and your vineyard you shall not prune. You shall not reap the ‎wilds of your harvest or gather the grapes of the vines which you set aside; it shall be ‎a year of complete rest for the land. But you may eat whatever the land, during its ‎Shabbat, will produce- you, your male and female servants, the hired workers and ‎those who live with you. And for your animal and for the wild beast that is in your ‎land, shall all its crop be to eat. ‎ 
Deuteronomy, 15:1-2, 7-10: Every seventh year you shall practice release of debts. ‎This shall be the nature of the release: every creditor shall release his authority over ‎what he claims from his neighbor. He shall not force it from his neighbor or his ‎brother, for God’s Shmita has been proclaimed…
If there is a needy person among you, one of your brothers in any of your cities, in the ‎land that the Lord gives you, you shall not harden your heart or close your hand ‎against your needy brother. Rather, you shall open your hand to him, you shall lend ‎him sufficiently for whatever he needs. Beware, that you may harbor the thought, ‎‎“the seventh year is approaching,” so that you are mean to your needy brother and ‎give him nothing. He will cry out to the Lord against you, and it will be your guilt. ‎Give to him readily and have no regrets when you do so, for in return, the Lord will ‎bless you in all your efforts and all your undertakings.‎
The values expressed here include allowing the land to rest and temporarily letting go ‎of ownership rights (as a sign that it ultimately belongs to God), ensuring broad access ‎to food, and a release of debts to facilitate an economic second chance. ‎

A broader collection of sources on reasons for the Sabbatical yearin English and in Hebrew.
Deuteronomy 31 also includes provisions for public Torah reading before the entire ‎people during Sukkot following the sabbatical year. This is the origin of ‎the Hakhel ceremony. Because of the many educational activities currently underway ‎in the congregation, I did not include this aspect in the current discussion but I am ‎very open to the idea of organizing a significant educational event, open to the ‎general public, during or shortly after Sukkot 2015. ‎
Whether the sabbatical year was actually observed in the First Temple period is a ‎matter of scholarly debate, because no direct evidence remains. For example Prof. ‎Jacob Milgrom was convinced that it was certainly observed: ‎
Based on all available evidence, the land Sabbatical ritual was observed widely and ‎regularly. From earliest times, farmers realized that fertility was a coefficient of ‎periodic fallowness, and that there was an economic advantage to accumulating a ‎surplus during the first six years to be consumed in the seventh, thereby obviating the ‎need to engage in a money economy. (Jacob Milgrom, Leviticus, Kindle Locations ‎‎4572-4574) ‎
Prof. Assnat Bartor takes the opposite position:‎
The style by itself is not absolute proof of the non-legal character of the biblical law. ‎But it joins all the rest of the evidence I cited, and all of it together supports the ‎theory that the biblical law is not judicial law.Another thing: There is a series of ‎impractical, utopian "laws" that no one ever imagined lending legal force to. ‎The shmita law, for instance. It’s obvious that this is an ideological manifest that ‎propounds values of equality and harmony, among men and between man and ‎the world. (Interview in Ha'aretz, Oct. 7, 2014) ‎
In either case, the values evident in the text were not discarded, and after the return ‎from exile, in the Second Temple period and even after the destruction, the sabbatical ‎year was observed as written. We also have evidence that this observance led to ‎hardship and the rabbis formulated many ways to ease the burden. For example:‎
Rabbi Shimon Ben Eliakim stated, in the names of Rabbi Elazar Ben Pedath and ‎Rabbi Elazar Ben Shama’u: Many cities which were [originally] conquered by those ‎Israelites who came up from Egypt were not re-conquered by those who came up ‎from Babylon [after the return from the first exile], for he held the view that the ‎consecration of the Holy Land on the first occasion consecrated it for the time being, ‎but not necessarily for the future. They therefore did not annex specific cities in order ‎that the poor might have sustenance from them during the Sabbatical ‎Year. (Babylonian Talmud, Chullin 7a). ‎
Outside of the Land of Israel, the agricultural sabbatical year was not observed and ‎only in the late 19th century did the issue become "live" again. The history and issues ‎are summarized nicely in the responsum written for the Va'ad Halakha of the Israel ‎Rabbinical Assembly by Rabbi David Golinkin, They ruled that the Sabbatical years ‎laws are now (after the destruction of the Temple and cessation of the Jubilee) an "act ‎of piety" that need not be observed if it would cause hardship (as closing down all ‎Israeli agriculture would). However, he concludes:‎
It is advisable to perform various symbolic and educational acts to ‎enhance the ‎awareness of the Shmitta year… In the final analysis, what is the purpose of ‎Shmitta? ‎As it is written: ‘that the poor of thy people may eat’ (Exodus 23:2). ‎Today, almost no one fulfills ‎the commandment's purpose as it appears in the Torah. ‎
Indeed, observing the purpose of the Torah demands creative thinking, as Professor ‎Yeshayahu ‎Leibowitz wrote:‎
The reality of the last few generations is one that the Jewish law that ‎developed ‎throughout Jewish history could not have anticipated and about which it ‎knows nothing... All of our ‎social, economic and political problems require new ‎thinking.‎
The seventh year has come. We are required to think about how we as individuals and ‎a society can
implement the values we enumerated, in our lives here and now.‎

The ideas discussed or suggested in the adult groups include:‎
  • Contribute more food to Melo Hatenne. ‎
  • Switch from shopping in chains held by corporate pyramids to small shops. Buy in ‎your ‎neighborhood or on main street rather than in malls.‎
  • Buy products manufactured by smaller companies.
  • Give away items that are no longer needed, and if you see them in the trash in your building, ask your neighbors to leave them for you to bring to Malbi (next to Hod veHadar).
  • Use online services for sharing big ticket items you don't need often (like a drill or car).
  • Collect litter whenever you see it.
  • Use of ‎reusable shopping bags (available in the synagogue office).‎
  • Use compostable or biodegradable supplies at Kiddush.‎
  • Organize a second-exchange market for trading. ‎
  • Buying only what we really need.‎
From the group that Sam facilitated, some ideas attempting to answer the "call" of  having greater contact with those less fortunate/more socioeconomically challenged within the community through doing rather than just giving monetarily.
  • A community dinner honoring and showing our gratitude to the "invisible" workers in our community - the street cleaners (and possibly garbage collectors). The idea was raised to possibly do it as a Tu B'Shvat seder that could be held on a weekmight so that the guests would have access to transportation to get to us.
  • A group of volunteer tutors from within the HvH community who would commit their time to tutoring under-privileged kids at no/minimal symbolic charge. The possibility was raised of having our volunteers join an existing initiative in the city.
  • Organizing a "shuk kach-ten" together with one of the less fortunate communities in town (to be held in their neighborhood) where people could bring items no longer used/needed and take other items at no/symbolic cost. In keeping with out focus on sustainability...
  • Supporting a local business by having the (new - still getting started) Kiddush committee do centralized purchases for the synagogue (drinks, crackers, disposables, etc.) from independent business owners
  • Creating a scholarship fund to help an under-priviledged student break out of the cycle of poverty.
From the children's group
  • Learn the Kabbalistic story of creation- the conclusion is that it is our job to Repair the World
  • As children, take an active part in recycling, that can be your chore
  • Say the brachot for fruit, vegetables and beautiful trees with feeling
  • Learn a verse about caring for the earth by heart. If you are very young even two words "Live by then."
  • Take on problems like how to recycle cars
  • As the leader I learned that there is a song "חבל על כל טיפה"
  • I also learned that you can no longer bring egg cartons or toilet rolls to ganim for fear of germs and infections, but as a group we decided that you can plant seedlings in both (Shoshana's note: they can be composted)
  • Caring for the earth is a mitzvah בל תשחיט and saving it is keeping a mitzvah and is GROUP work, which we practiced through making a human statue 
With thanks, the youth of HVH, Judith, Inbal and Sarah
    This is a work in progress. Please share your ideas in the comments below.‎

    סיכום הדיונים בהוד והדר בשבת ויצא

    פסוקים עיקריים בנושא:
    שמות כג: י-יא: וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע אֶת אַרְצֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ: וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכַרְמְךָ לְזֵיתֶךָ:
    ויקרא כה: א-ז:  יְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה': שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ: וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהֹוָה שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר: אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ: וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ: וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כָל תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל: 
    דברים טו: א-ב, ז-י: מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה: וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַה'...  כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן:  כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ: הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל יְהֹוָה וְהָיָה בְךָ חֵטְא: נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ:
    הערכים שמצאנו כאן כוללים השבת הקרקע ובאופן זמני להרפות מזכויות הבעלות (כסימן לכך שהוא בסופו שייך לאלוהים), הבטחת גישה רחבה למזון, וביטול חובות כדי לאפשר על הזדמנות שנייה כלכלית.
    אוסף רחב יותר של מקורות על טעמי המצווה עבור השמיטה נמצאים כאן בעברית ובאנגלית.

    דברים פרק 31 כולל גם מצווה לקרוא את התורה לפני כל העם בחג הסוכות אחרי שנת השמיטה. זהו המקור למעמדהקהל. עקב הפעילות חינוכית הרבה בקהילה השנה, אני לא כללתי את ההיבט הזה בדיון זה, אבל אני פתוחה בהחלט לארגון אירוע חנוכי משמעותי, הפתוח לקהל הרחב, במהלך או זמן קצר לאחר סוכות 2015.

    אם שנת השמיטה הייתה למעשה נצפתה בתקופת הבית הראשון הוא עניין של ויכוח מלומד, כי לא שרד שום עדות ישירה. לדוגמא פרופ' יעקב מילגרום היה משוכנע שלא היתה שום בעיה בקיום המילולי של מצוה:

    מכל העדויות שבידינו מתברר שמנהגי שנת השמיטה ודיניה קוימו דרך קבע וששמירה על השמיטה הייתה נפוצה. מאז ומתמיד ידעו עובדי האדמה שפוריותה של הקרקע הייתה מותניית במחזוריות הזרע – שנים שהאדמה לא תיזרע, ושיש יתרון כלכלי לאגירת עודפים בשש שנים כדי שיהיה אוכל בשנה השביעית. מכאן עלה הצורך לכלכלה הנסמכת על אמצעי תשלום. (יעקב מילגרום, ויקרא - ספר הפולחן והמוסר  ע' 279, תרגמה: אניטה תמרי).
    מנגד פרופ' אסנת ברתור טוענת:
    ראיה נוספת היא שיש סדרה של ‘חוקים’ לא מעשיים, אוטופיים, שאיש לא העלה על דעתו לייחס להם תוקף משפטי. חוק השמיטה, למשל. די ברור שמדובר במניפסט אידיאולוגי שמהדהד ערכים של שוויון, הרמוניה בין אדם לאדם, בין אדם ועולם. האם את מעלה בדעתך, שבארץ שחונה כמו כנען אפשר להפסיק לעבד את האדמה והגידולים יצמחו מאליהם? האם יש היגיון כלכלי לשמוט את כל החובות ולשחרר את כל העבדים? זה לא מציאותי. (ראיון בעיתוןהארץ). 
    בכל מקרה, הערכים הברורים בטקסט לא נשכחו ולאחר החזרה מהגלות, בתקופת הבית השני, ואפילו לאחר החורבן, שנת השמיטה נשמרה ככתבה. יש לנו גם ראיות לכך ששמירה זה הובילה למצוקה והרבנים גיבשו דרכים רבות כדי להקל את הנטל. לדוגמא:
    הא דאמר ר' שמעון בן אליקים משום ר' אלעזר בן פדת שאמר משום ר' אלעזר בן שמוע הרבה כרכים כבשום עולי מצרים ולא כבשום עולי בבל וקסבר קדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבא והניחום כדי שיסמכו עליהן עניים בשביעית (תלמוד בבלי מסכת חולין דף ז/א).
    בגולה שמיטת הקרקעות לא הייתה נהוגה. והנושא עלה שוב על סדר היום ההלכתי בזמן העליה הראשונה וחידוש החקלאות היהודית בארץ ישראל. לקראת שנת השמיטה שחל בשנת תשמ"ז ועדת ההלכה של כנסת הרבנים בארץ פסק (לפי תשובתו של הרב דוד גולינקיןשהשמיטה בזמן הזה היא "מידת חסידות" ואין חובה לקיימה ככתבה בתורה ותלמוד אך "ראוי לנקוט במעשים סמליים וחינוכיים כדי להגביר את תודעת החברים ש[השנה] היא שנת השמיטה... בסופו של דבר מהי מטרת השמיטה? כמו שנאמר: "ואכלו אביוני עמיך." היום אפילו אלה ששומרים על שביעית כשיטת החזון איש [הדרך המחמירה ביותר] אינם מקיימים מטרת המצוה הכתובה בתורה.

    לכן קיום מטרות התורה מחייב אותנו לחשיבות יצירתית, כמו שכתב פרופ' ישעיהו ליבוביץ במאמרו "אמונה, הסטוריה וערכים"
    המציאות של...‏ הדורות ‏האחרונים היא מציאות אשר חשיבה של ההלכה המגובשת במסורת ההיסטורית של ‏היהדות לא צפתה אותה ואין היא יודעת עליה מאומה...‏ כל הבעיות החברתיות, ‏והכלכליות והמדיניות שלנו מחייבות... חשיבה מחודשת.
    השנה השביעית הגיעה. אנו מחוייבים לחשוב על איך אנחנו כיחידים, כקהילה וכחברה יכולים לחיות את הערכים שאנו מנינו, בחיינו כאן ועכשיו.

    בין הרעיונות שנדונו או העלו בקבוצות המבוגרים:
    • תרומה מוגברת של מצרכים למלא הטנא.
      • לדיון על למה אני חושבת שאנחנו צריכים לסובב ב-180 מעלות את מצוות התלויות בארץ (מתנות לעניים) של התורה, ראה: שכיחה, זכרון ילחם לרעבים.
    •  להעביר קניות מרשתות המוחזקות בפירמידות כלכליות אל חנויות קטנות, בשכונה ובמרכז העיר. לקנות בשוכנה ובמרכזי הערים ולא בקניונים.
    • לקנות תוצרתם של מפעלים קטנים דווקא, לא מותגים גדולים.
    • למסור חפצים במצב טוב שאין בהם שימוש ואם רואים כאלו בחדר האשפה בבנין, תבקש מהשכנים להביא לך ואז להעביר אותם למלב"י (הסמוך לבית הכנסת).
    • להשתמש באתרי אינטרנט ואפליקציות לשתף ציוד יקר שלא צריכים לעתים קרובות (כגון מקדח או אפילו רכב).
    • לאסוף אשפה שרואים במדרכה.
    • לעודד את השימוש בתיקים רב פעמיים (אפשר לקנות במשרד).
    • להשתמש בכלים מתכלים בקידושים.
    • לארגן "שוק תן-קח" של החלפת דברים יד-שניה.
    • לקנות רק מה שבאמת צריכים.
    מן הקבוצה קבוצתו שסאם הנחה, כמה רעיונות המנסים להענות אל "הקריאה" לייצור קשר חזק יותר עם אלה שאיתרע מזלם ו/או מרקע רקע יותר מואתגר בתוך החברה באמצעות עושה ולא רק נותן כספית:

    • ארוחת ערב שאורגן ע"י הקהילה להראות את תודתנו לעובדים "בלתי נראים" בחברה (מנקי רחובות ואולי גם אספני אשפה). הרעיון הועלה שאולי אפשר לעשות את זה כסדר ט"ו בשבט ביום חול כדי להקל על התחבורה.
    •  מורים מתנדבים מתוך הוד והדר שיתנו מזמנם לעזור לתלמידים נזקקים בחינם או עבור תשלום סמלי- מינימאלי. הועלתה האפשרות שהמתנדבים שלנו יצטרפו ליוזמה קיימת בעיר.
    • ארגון "שוק תן-קח" יחד עם אחת הקהילות פחות מבוססות בעיר (שיתקיים בשכונה שלהם) שבו אנשים יכולים להביא פריטים שכבר אינם בשימוש להחלפה או מכירה במחיר מעוט. מתאים גם להתמקדות על קיימות...
    • תמיכה בעסקים מקומיים: שועדת הקידושים החדשה (בהקמה) תרכוש באופן מרוכז משקאות, קרקרים, חד-פעמים, וכו' מבתי העסק עצמאיים.
    • יצירת קרן מלגות כדי שיסייע לסאטדנט ללא יכולת כספית להמשיך בלימודים לפרוץ את מעגל העוני.
    מקבוצת הילדים:
    • למד את הסיפור הקבלי על הבריאה והמסקנה שהתפקיד שלנו הוא לתקן את העולם
    • כילדים, לקחת חלק פעיל במחזור.
    • לברך על הפירות, ירקות שאנחנו אוכלים ועל ראיית עצים יפים עם כוונה
    • ללמוד בעל פה פסוק הקשור לדאגה לכדור הארץ. אם אתה צעיר מאוד אפילו שתי מילות :וחי בהם."
    • למצוא פתרון לבעיות כמו מיחזר מכוניות
    • כמנחה של הקבוצה, למדתי שיש שיר "חבל על כל הטיפה"
    • למדתי גם שכבר אסור להביא קרטוני ביצים או גלילי נייר טואלט לגנים בגלל חשש שיש בהם זיהום, אך כקבוצה החלטנו שאפשר לשתול שתילים בשניהם (ההערה של שושנה: ואם זרוקים אותם, אפשר בפח החום של אשפה ואורגנית.)
    • טיפול בכדור הארץ היא מצווה בל תשחית ושמירתו היא מצווה שאנחנו עושים בקבוצות. התאמנו שיתוף פעולה ע"י מניית פסל אנושי.
    ---בתודה, הצעירים של הוד והדר + יהודית, ענבל ושרה
    דף מקורות דו-לשוני מן הדיון, עם קישוריות נוספות

    זוהי עבודה בתהליך. אנא שתף את הרעיונות שלך בהערות שלהלן.

    No comments:

    Post a Comment