Thursday, February 4, 2016

שרה יושבת באוהל

שרה יושבת באוהל עסוקה בעיסוקה "וימהר אברהם האהלה אל-שרה" ויאמר "מהרי שלוש סאים קמח ‏סולת לושי, עשי עוגות." שרה עושה אך איננה מוזמנת לאכול אם האורחים השואלים, "איה שרה ‏אשתך?" "ויאמר, הנה באוהל." אפילו הבשורה "שוב אשוב אליך כעת חיה והנה-בן לשרה אשתך" נאמרת ‏בלשון נסתר ושרה שומעת בתוך האוהל. ‏
הדבר בולט עוד יותר כי בשורה זו מיועדת לשרה במיוחד, הרי אברהם כבר קבל את אותה ההודעה, מפי ‏גבורה, בסוף פר' לך-לך. כנראה שהוא לא ראה לנכון למסור אותה הלה לשרה ולכן היה הכרח לשלוח ‏שליחים נוספים.‏
שרה, מלומדת ניסיון מר בנדון, מתקשה לאמין וצוחקת בליבה. ה' מגיב קודם לאברהם: "למה זה צחקה ‏שרה?" ורק אז מישהו - ה'? אברהם? אחד המלאכים? פונה לשרה ישירות "ויאמר לא כי צחקת!" למרות ‏חשיבותה העליונה של שרה בלידת יצחק, היא איננה שותפה פעילה בדיון.‏
מהסקירה הקצרה הזאת, אפשר להסיק מסקנה ששרה הייתה אישה סבילה, כנועה בחברה שבטית, ‏פטריארכית ולסגור עניין. אך זה קל מדי, מזלזל מדי באם אומה. היא, היא חשובה להקמת השושלת. ‏אברהם היה מוכן שישמעאל יירש אותו אך האלוהים קובע "אבל שרה אשתך יולדת לך בן‎…‎‏ והקימותי ‏את בריתי אתו לברית עולם." לכן כדאי שנשקיע כמה דקות בשרה.‏
כמו שציינתי קודם, שרה מלומדת ניסיון, עוד באור-כשדים, לפני שה' פונה לאברהם בצווי: "לך-לך" ‏התורה מציגה את שרה כ"עקרה." בחברה שהעריכה נשים על-פי יכולתם ללדת, מצבה העגום הולכת ‏לפניה גם כאשר תרח מעביר את החמולה להרן וגם כשאברהם ממשיך הלה לארץ כנען. סביר מאוד ‏להניח ששרה גם משתוקקת לילד מתוך צורך נפשי שלה, תשימו לב לקנאות בה היא שומרת על יצחק. ‏אפילו עולה על הדעת שהיא הסכימה לתרגילים של אברהם "אחותי היא" בתקווה שאם גבר אחר היא ‏תוכל ללדת. ‏
כאשר שרה משלימה (ככל הנראה) עם מצבה היא לא סומכת על נסים ודואגת להמשך ביתו של אברהם. ‏היא מציעה את עסקת הפונדקאות בין אברהם והגר. אך הצלחת התוכנית לא מביאה לתוצאה ששרה ‏צפתה לה - הגר וישמעאל גורמים לה יותר סבל מנחת. ‏
רק בגיל 90 "ה' פקד את שרה" ויצחק הנכסף נולד. גם בשיא אושרה - סמוך לחגיגה לכבוד יצחק - שרה ‏לא מצליחה להשתחרר מפחדיה מפני הגר וישמעאל. ברוב תסכולה היא דורשת "גרש האמה הזאת ואת ‏בנה!" "וירע הדבר מאוד לאברהם על אודות בנו ‏‎…‎‏" הוא לא קשוב לכאבה של שרה. הוא מקבל את ‏דרישתה וגם את תגובתו של האלוהים "שומע בקולה" באפן המילולי ביותר ולא מחפש שום דרך אחרת ‏לפתור בעיה שבוודאי לא צצה בן-לילה.‏
אחרי זה שרה נעלמת מן התורה עד ליום פטירתה. בסיפור העקדה, היא מופיעה רק במדרש.‏
פרטי חייה של שרה רחוקים מהמציאות שלנו אבל שרה גם מסמלת כל-אדם:‏
כל אדם - שלא קובע מהלך חייו.‏ *
כל אדם - שלא יכול להגשים את שאיפותיו בפעם הראשונה או אפילו השניה.‏ *
 כל -אדם - ששומע קול אלוהים דרך אחרים או עמום בתוך האוהל.‏ *
 כל-אדם - שהסובבים אותו לא מבינים את המסר מאחרי מלותיו.‏ *
 כל אדם - שכמעט מפסיד את כל מה שהשיג אחרי מאבק עיקש.‏ *
 כל אדם - שזקנתו עטופה בשתיקה. ‏ *
‏"וה' פקד את שרה," הוא לא רק הגן על אברהם שזכה לתקשורת אלוהית משופרת ועשה בשם האל מעשי ‏גבורה אלא הוא גם פקד את שרה שחיה עם שתי רגליים על הקרקע, אם לא בתוך הבוץ.‏
כשאנחנו - כקהילה וכיחידים - שוקלים האם להוסיף את שרה (ושאר האמהות) לתפילתנו השאלה לא ‏צריכה להיות "האם להוסיף את שרה כאישה?" הרי אנחנו לא כוללים אברהם בגלל שהוא גבר. אלא ‏השאלה צריכה להיות "איזה רבדים רוחניים שרה תוסיף לתפילתנו?" לדעתי אזכורה של שרה בתפילה ‏מעידה שאלוהינו הוא לא רק אלוהי אברהם, אלוהיהם של גיבורי האמונה המדברים עליו ישירות אלא ‏שהוא גם אלוהי שרה, אלוהינו שלנו החיים במציאות מסובכת ושומעים את קולו רק במרחק רב. ‏

2 comments:

  1. I really liked this Kavana on a possible update to our Keva...
    The question which it raises, and I think should be raised, what spiritual layers do the patriarchs add to our prayer?

    ReplyDelete
    Replies
    1. Totally. For Abraham and Jacob there is so much material. both biblical and ‎midrashic, that it’s not too difficult to find meaning. Isaac is harder. I think the best ‎solution was proposed by R. Reuven Hammer in "A generation of Isaacs." ‎Conservative Judaism, vol. 45, No. 2, Winter, 1993, pp. 71–74. Basically his claim is ‎that despite the trauma of the Akeida, and unlike Abraham and Jacob, Isaac stays put ‎for life. Rather than a revolutionary, he a Isaac positive person who has success ‎‎(agricultural, diplomatic) and failures (sibling rivalry) but like the post-1948 ‎generation of Israeli s continues building and developing on the foundation of those ‎who came before. ‎

      Delete