פר' ויגש: הצלה במחיר כבד

English

כאשר יוסף מתוודע לאחיו הוא גם מציג, במילים ברורות, איך הוא תופס את תפקידו בעולם: הֵנָּה כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי
 אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם.... (בראשית מה:ה).

מדרש תנחומה מאשרר: שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם נִקְרְאוּ צַדִּיקִים עַל שֶׁזָּנוּ אֶת הַבְּרִיוֹת, נֹחַ וְיוֹסֵף.

אין דבר בסיסי יותר או נעלה יותר מדאגה לתזונתם של הרבים. על הנקודה הזאת אינני מערערת, אבל סיפורו של יוסף מורכב יותר. המטרה שלו נעלה, האמצעים פחות.

אחרי שיוסף דואג להושיב את משפחתו רחוק ממרכז האוכלוסין של מצריים, הוא חוזר לתפקידו כמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ ושלב אחרי שלב גם מזין וגם מעביד את כל העם המצרי לפרעה (חוץ מן הכהנים).

בשנות השׂובע, יוסף קיבץ, צבר והפקיד את הבר, התבואה שאזרחי מצרים גדלו ביגיע כפיהם (בראשית מא:לו). לפי המסופר, ללא תמורה.

עכשיו בשנות הרעב, הוא מוכר להם את תבואתם חזרה. לא בחינם, ולא עבור מחיר סמלי כדי להחזיר הוצאות ההובלה והניהול אלא במחיר כבד. מערכת האספקה המרכזית שיוסף מתפעל היא הספקית היחידה בשוק. לכן הוא יכול היה לקבוע מחיר כראות עיניו. המחיר שהוא דורש גבוה דיו לרקון את חסכונותיו של הציבור תוך שנה-שנתיים על אף שיוסף יודע שהרעב ימשֵך עוד חמש שנים.

בשלב הבא הוא נותן לחם בתמורה לסוסים, מקנה צאן ומקנה בקר וחמורים, שהם לא רק נכסים יקרי ערך אלא גם אמצעי ייצור הכרחיים. ההצלה הזאת תקשה מאוד על שיקום הארץ אחרי הרעב.

כעבור שנה גם המקנה אזל ובלית ברירה המצרים מציעים לשעבד את עצמם ואת אדמתם לפרעה. התנאים הקשים ומצב רוחם השפל מתבטאים במילה מחרידה אחת "גְּוִיָּתֵנוּ." נכון, המצרים הציעו את עסקת השיעבוד. נכון, המצרים מודים ליוסף על הענותו להצעה ועל המזון, אבל מי שקורא לעצמו "גויה" כבר איבד תקוה לתוצאה טובה.

בדרשה על חוקי העבדות ושנת השמיטה בפרשת בהר, הרב והפסיכולוג אילעאי עופרן כותב דברים נוקבים:

"רצון" ו"הסכמה" הם שני דברים שונים בתכלית. בנסיבות קשות ומצערות, אדם עשוי להיאלץ להסכים להרבה דברים שהוא לגמרי לא רוצה. עולם שבנוי על "הסכמות" עלול לפעמים להיות עולם שבו אנשים פועלים בניגוד גמור לרצונם.

יוסף בנה עולם שבו המצרים פועלים בניגוד לרצונם. אז הוא ממשיך הלאה ומוסיף נדבך שעליו הם לא הסכימו. "וְאֶת־הָעָם הֶעֱבִיר אֹתוֹ לֶעָרִים מִקְצֵה גְבוּל־מִצְרַיִם וְעַד־קָצֵהוּ" (מז:כא). בתרגום השבעים ובנוסח שומרון נאמר "ואת העם העביד אותו כעבדים." פרופ' יאיר זקוביץ טוען הנוסח "העביד כעבדים" הוא המקורי והסופרים אשר קבעו את הנוסח המקובל שלנו שינו אותו בכוונה, כדי להסית את הזרקור מהעובדה שיוסף שהורד למצריים כעבד, העביד את המצרים.

גם אם זקוביץ צודק אינני בטוחה שהסופרים השיגו את מטרתם. שעבוד המצרים משתמע בברור גם מנוסח המסורה והעברת האכלוסין היא צעד דרסטי הקורע את המרקם החברתי לגזרים ומאפיין משטרים אפלים, כמו הסובייטים בזמננו וסנחריב מלך אשור בימי התנ"ך. יתר על כן נאמר בפירוש שהסדר שיוסף קבע לטובת פרעה (התורה מבהירה שהוא לא לקח כלום לכיסו) נשאר "לְחֹק עַד־הַיּוֹם הַזֶּה."

לדעתי זו הנקודה החמורה ביותר. במצב חירום, נחוצים צעדים מחמירים. לפעמים חסרונותיהם מתבהרים רק כעבור זעם. יוסף אכן הציל את מצרים בעת הרעב אבל לא נערך מחדש בסיום המשבר.

אפשר לשנות כל הסדר מדיני-כלכלי-חברתי. אנחנו יודעים ממסמכים ששרדו מאז שמלכי מצרים נהגו מדי פעם "לקרוא דרור" – לשחרר אסירים ולהחזיר עבדי-חוב לנחלותיהם – בעת עליתם למלכות ולכבוד אירועים אחרים (זכרו את יום הולדתו של פרעה בסוף פרשת וישב?) אך אחרי הרעב, פרעה בחר לא לעשות כן.

בניגוד לשיטה הרווחת במזרח הקדום, התורה אינה משאירה תיקונים חברתיים-כלכליים לרצונם של שליטים אלא מגביל את העבדות מראש, וקובעת מחזור של שמיטות ויובלים.

עולמנו דומה יותר לזה של יוסף ממה שאנחנו רוצים לחשוב. יש עוני ויש גם עבדות (שנקראה בעיתון לפני שבוע "סחר בבני אדם למטרות עבודה"). השנה בארץ, 64 פועלים נהרגו עקב אי-אכיפה של חוקי הבטיחות בעבודה (פחות מ-2019 בגלל הסגרים). אנשים רבים נאלצים לעבוד במשכורת דלה ותת-תנאים, בהסכמה אבל לא ברצון; חלקם חיים לידינו, ואם נהיה כנים, נודה שסבלם מוריד לנו את יוקר המחיה.

הפתרונות התנ"כיים אינם מותאמים לכלכלה מודרנית, אבל טמון בהם עקרון חשוב: חובה מוטלת עלינו להתאמץ לא רק למגר את העוני ולסגור פערים אלא לשאוף למערכת בה תמיד יהיה אפשר להשתחרר ממעגל העוני. אל לנו להתעלם מהסבל או לדחות את השאלות הקשות למועד "נוח" יותר.

משבר הקורונה העולמי גרם לבעיות כלכליות וחברתיות רבות, וגם הציף מפגעים שהתקיימו קודם. כאשר הוא יסתיים, האם נהיה מוכנים לחשבון-נפש ולתיקונים חברתיים וכלכליים לעיוותים שהמשבר חשף?

קהילת הוד והדר, תשפ"א

מקורות

הלד, ש"י “Saving and Enslaving,” in The Heart of Torah, vol. 1 (תודה מיוחדת לרב ש"י שדרבן אותי לחשוב על יוסף [ועוד דברים רבים] בצורה יותר מורכבת.) לקרוא ברשת, הקליקו כאן.

ויינפלד, משה, משפט וצדקה בישראל ובעמים: שויון וחרות בישראל העתיקה על רקע מושגי צדק חברתי המזרח הקדום

זקוביץ, יאיר, “And You Shall Tell Your Son...” The Concept of the Exodus in the Bible

לונסון, ג'ן, “Commentary on Genesis” in The Jewish Study Bible

טל, אברהם ופלורנטין, משה, חמישה חומשי תורה – נוסח שומרון ונוסח המסורה - מבוא, הערות, נספחים

ליבוביץ, ישעיהו, אמונה היסטוריה וערכים

מדרש תנחומה, נח ה:א

עופרן, אילעאי, בפייסבוק https://tinyurl.com/y8swkgoo

פיקאר, אריאל, "השמיטה כמדבקה," בדעות, אוגוסט 2007

צפור, משה, תרגום השבעים לספר בראשית

קשתי, אור, "היעדר אכיפה או ענישה, הסחר בבני אדם למטרות עבודה נמשך באין מפריע" ב-הארץ, 18.12.2020

פרשנות מסורתית על בראשית מז:כא: ר' שמואל בן מאיר (רשב"ם; צרפת, 1083-1174) ר' דוד קמחי (רד"ק; צרפת 1160-1235)