Sunday, February 25, 2018

על סערה, מעמד הר-סיני ושרשרת הדורות


מדרש ודבר תפילה לשבת זכור תשע"ח: לכבוד יוכבד וולבר שמלאו לה 90 שנה:‏

  • למה אנחנו שרים מזמור לדוד כאשר מוליכים את ספר התורה חזרה לארון הקודש?‏
לפני אלפי שנים, בא"י אולי ממש כאן, משפחה מורכבת התכנסה כדי להתגונן מפני סערה עזה ‏הבאה מן הים.‏
ילד משך בבגד אביו ולחש: "אני פוחד. אצל השכנים שמעתי שיר תהילה לאל הברקים, משהו ‏כמו: 'שובר ארזים.' האם אתה מכיר, אולי זה ירצה אותו אם גם אנחנו נשיר?"‏
לא! נשמעה קולהּ הנחרץ של סבתא-רבה. אנחנו בני-ישראל מבית בנימין ובכל תפילותינו אנחנו ‏פונים רק אֶל ה', הוא האֵל־הַכָּבוֹד, הוא לַמַּבּוּל יָשָׁב, והוא מֶלֶךְ לְעוֹלָם. גם בני-האלים – כמו אלו ‏ששמעת אליהם אצל השכנים – הובים לו כָּבוֹד וָעֹז.‏
אני מבינה את החרדה שלך. פעם בגילך פחדתי מסערה וסבא-רבה שלי, שנולד במדבר, סיפר לי ‏שסבתא שלו יוכבד שהיתה בין יוצאי-מצרים, סיפרה לו שכל סערה מזכירה לה את מעמד הר-‏סיני, כאשר קוֹל־ה' חצב לַהֲבוֹת אֵשׁ. אז כל העם הִשְׁתַּחֲווּ לַָה' בְּהַדְרַת־קֹדֶשׁ וכרתנו אתו ברית ‏לעולם.‏
=====

באלפי השנים שעברו מאז, למדנו הרבה על הִוָּצְרוּתָן של סערות ובמקביל נוספו ספקות לגבי מה ‏שקרה בסיני. ובכל זאת אנחנו כאן וקוראים בתורה בטקסיות רבה, כאילו חזרנו לסיני.‏
שרשרת המסירה לא נותקה. הניחו לרגע את הספקות בצד, היכנסו דקה למקום של אמונה בו ‏רואים את קולות, והאל האחד גובר על כחות הרוע (המבול) בתפילה שה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ ‏אֶת־עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃




No comments:

Post a Comment