מדרש ודבר תפילה לשבת זכור תשע"ח: לכבוד יוכבד וולבר שמלאו לה 90 שנה:
- למה אנחנו שרים מזמור לדוד כאשר מוליכים את ספר התורה חזרה לארון הקודש?
ילד משך בבגד אביו ולחש: "אני פוחד. אצל השכנים שמעתי שיר תהילה לאל הברקים, משהו כמו: 'שובר ארזים.' האם אתה מכיר, אולי זה ירצה אותו אם גם אנחנו נשיר?"
לא! נשמעה קולהּ הנחרץ של סבתא-רבה. אנחנו בני-ישראל מבית בנימין ובכל תפילותינו אנחנו פונים רק אֶל ה', הוא האֵל־הַכָּבוֹד, הוא לַמַּבּוּל יָשָׁב, והוא מֶלֶךְ לְעוֹלָם. גם בני-האלים – כמו אלו ששמעת אליהם אצל השכנים – הובים לו כָּבוֹד וָעֹז.
אני מבינה את החרדה שלך. פעם בגילך פחדתי מסערה וסבא-רבה שלי, שנולד במדבר, סיפר לי שסבתא שלו יוכבד שהיתה בין יוצאי-מצרים, סיפרה לו שכל סערה מזכירה לה את מעמד הר-סיני, כאשר קוֹל־ה' חצב לַהֲבוֹת אֵשׁ. אז כל העם הִשְׁתַּחֲווּ לַָה' בְּהַדְרַת־קֹדֶשׁ וכרתנו אתו ברית לעולם.
=====
באלפי השנים שעברו מאז, למדנו הרבה על הִוָּצְרוּתָן של סערות ובמקביל נוספו ספקות לגבי מה שקרה בסיני. ובכל זאת אנחנו כאן וקוראים בתורה בטקסיות רבה, כאילו חזרנו לסיני.
שרשרת המסירה לא נותקה. הניחו לרגע את הספקות בצד, היכנסו דקה למקום של אמונה בו רואים את קולות, והאל האחד גובר על כחות הרוע (המבול) בתפילה שה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת־עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם׃
No comments:
Post a Comment